אירועים ותהליכים לאורך התקופות​

ירידה לסיני לג’ידי

תאריך הירידה הראשונה סוף ספטמבר התחלת אוקטובר 1968, לג’ידי ולגבעון של הפלגה הזו ולפעילות לאורך קו התעלה ומשימות נוספות.
לאחר פעילות לאורך מוצבי התעלה, הפלגה חזרה לסירקין לפגרה ביולי 1969 לנופש בבית החייל בעכו.
הפלגה חזרה וירדה לסיני באוגוסט שנה זו, לערך למשך שמונה חודשים רצופים של פעילות.
הפלגה עלתה שוב לסירקין לפגרה קצרה באפריל 1970, כולל טיול לירושלים במסגרת סדרת חינוך או משהו דומה ונשארה בסירקין כאשר ביולי 1970 נפשה בבית גולדמינץ בנתניה עם ערב בעומר כיאם ביפו.
ושוב ירידה לסיני באוגוסט 1970 לפעילות עד אוקטובר 1970 ועלתה סופית לסירקין.
בספטמבר הועברה קבוצת חיילים עם שמבן אמנון לגד’ 271 להקמת פל’ צמ”ה.

פעילות מבצעית 
פרוק אדני רכבת ומרישים לבניית תשתיות מוצבי התעלה.
הערמת עפר על גבי המוצבים הנבנים והערמת סוללות סביב המוצבים.
הכשרת דרכים לתנועת רכבים ואחרים לאורך התעלה.
הקמת סוללות עפר לאורך תוואי הדרכים לאורך התעלה.
סתימת פרצות בסוללות (כבר בתקופת מלחמת ההתשה) לאורך התעלה ושימוש במכלי דלק של הרכבת המצרית לאל עריש, כחומות על מנת לכסותם וכך להביא לסגירת פרצות שהיו מטווחות על ידי המצרים בעיקר באזור מוצבי טמפו, המפעילים היו נתונים לצליפות ירי מרגמות ונ”ט או ירי בכינון ישיר.
יצירת דרך באזור הביצות (סבחות) על ידי יריעות פלסטיות הערמת עפר עליהן ויצירת הדרך מזרחה.

נפגעים בגזרה זו.
ואן פראנק ז”ל נפגע מירי צלף בבטנו בעת שהפעיל דחפור אופני 824 בגזרת הפעילות סמוך למוצבי טמפו, פציעה קשה! שבעקבותיה היה מאושפז תקופה בסורוקה בבאר שבע ונפטר מפגיעה זו.
כהן רוג׳ר נפצע בגבו מירי צלף.
ז’רר פגיעת ראש מרסיס.
לידור אבישי פציעה באזור הפעילות סמוך למוצבי טמפו.
שניידר שלמה פגיעה מרסיס סמוך לרקתו.
דג’יברי חיים.
שפיץ דניאל נתקף בדלקת קרום המוח ולא טופל כנדרש ובסופו פונה לרפידים והועבר לארץ, נשאר עם פגיעה מוחית קשה ונותר נכה.
רגב אלי (הרמה) מתנדב, נפגע בגבו ונותר נכה .
עמי סלובוטצקי (בהיותו אזרח שעבד בקו).
עזרא חדד.
מנדלר סג”מ
לק רס”ר ונותר נכה.
חיים שחם אע”צ
תיאודור דמרי – היה הפצוע הראשון של היחידה בתעלה.
מרגי דני

סוף הפעילות בגזרת התעלה חזרה לסירקין.

בתאריך ספטמבר-אוקטובר 1970.

ירידת פלגת שארם לשארם השייח.

בדצמבר 1968.
פלגת שארם מסופחת לגדוד 605
ירידה של 21 כלי צמ”ה, חיילים סדירים ואזרחים עובדי צה”ל.
אחראי מנהל העבודה חטנא עזרא.

אע”צים:
סידי יוסף, שפיר שלום, יחזקאל לוי, התווספו בהמשך שמואל בן יוסף (שמוליק), ארוגט יוסף, שמחה פלג, מוריס לוי, אפריאט יוסף.
מנהל מחליף לחטנא עזרא, שחם חיים.

חיילים מפעילי צמ”ה לאורך כל שנות הפעילות :
סוטיל דוד, יחזקאל דניאל, רוטשילד דן, קאסיוס (קיסוס), אשתר שמעון ז”ל, דנינו, רוזנצוויג, אבוקסיס, פרידל אבי, מרגי רפי, מכני יעקב, שניידר שלמה, מור לוי, מרקוביץ מיכאל, פראווי יצחק, מטס שמחה, עובדיה שחר, כץ אהרון, אדמוני יוסי, עין אלי אברהם, טובי יואב, חלפון יעקב, יהלום ציוני, ישעיהו אברהם, אייל קדם, סולימני, פורשמידט, אבי בן זקן, בן נעים יוסי.

קצינים מפקדים:
קליגר יוסף ז”ל.
טוביה ארז.
איציק קורן מש”ק משמעת.
צביקה רייספלד (רז) 

מכונאי צמ”ה :
זלמן דויטש (דותן), שיפוני גיורא, רוג’ר גולדרינג, חדוי זהבי.

חיילי מפקדה:
צליח יוסי מחסנאי שקמיסט.
הרוש יוסי.
מפעילי ציוד של קבלנים אזרחיים וכלי צמ”ה כמו מחפרונים אופניים של חברת “אמיר” ומדחסים של חברת “באומל” , היוו גם הם את סד”כ העובדים והכלים בפלגה.

פעילויות מבצעיות.

ביצורים סביב הרכס העוטף את בסיס מרש”ל (שארם) כולל הכשרת משטחים למערכות קשר ואחרות על רכסים שולטים בסביבה.
פריצות דרכים בוואדיות בכל האזור.
חפירת עמדות ירי לתותחים וכלי נשק אחרים בוואדיות.
דרכי טשטוש לאורך כל הצירים הסלולים.
דרך טשטוש לאורך ציר שארם לא-טור שהביאה לגילוי חוליית מודיעין שהגיע מחוף הים לתוך סיני ונתפסה!
דרך טשטוש משארם צפונה אל נואיבה לאורך חוף הים.
ביצורים ופריצות דרכים באי טיראן.
פעילות יחד עם צנחנים וחיל הים בפשיטה לאי גרים בעזרת כלי צמ”ה שהונחתו מנחתת ויצירת משטחי נחיתה.
פריצת דרך פטרולים מא-טור לאבו דורבה לאורך חוף הים.

סוף הפעילות בשארם

תאריך החזרה של פלגת שארם אפריל, מאי 1974.

פעילות מבצעית  מסירקין

כניסות ופעילות מבצעית בגבול הצפון בלבנון באזור הר דב ובפתח לנד שלושת מבצעי קלחות נקראו.
פריצת דרכים והכנת מתקן האימונים של בהל”צ באום דראג’ לאימון מילואים במתקני האימונים של בה”ד 14 בגוש עציון, אדוריים ואום דארג’.
השתתפות כלי הצמ”ה של הגדוד בתרגלים באזור מדבר יהודה.
פריצת דרכים “בציר יונה” בואך ים המלח אזור בני נעים בבקעת הירדן.
השתתפות כלי הצמ”ה של הגדוד בתרגילים גדולים אוגדתיים/חטיבתיים ברמת הגולן ובסיני.
דרכי חת”מ ביצורים ותעלת נ”ט ברמת הגולן מבסיס חומה.
הכנת בסיס הקבע של יחידת התמסחים בחוף אמנון.
הכנת בסיס הצליחה בזיקים ובריכות תרגול צליחה.
הכנת בריכות תרגול גשר הגלילים בפלמחים בתרגולים הראשוניים.
סכר הרואיפה תרגולות צליחה.
הכנת משטחים לבסיס הגיוס בתל השומר בבקו”מ להלנת הטירונים לפני שליחתם ליחידותיהם.

מערך ההדרכה של קורסי מפעילי הצמ”ה וקציני צמ”ה

כל התכנים, חומרי ההדרכה השיקופיות וסרטי הדרכה, נבנו ונערכו במסגרת הגדוד לקראת התחלת ההדרכות וההשתלמויות, המדריכים היו מחיילי הגדוד ונגדיו.
מערך הדרכה זה פעל ממרץ 1971 מחזור ראשון של השתלמות מפעילי צמ”ה (תמונות מחזור בקובץ התמונות) מפקד כל ההשתלמויות היה גבי אלעד (אדליסט).
מחזור שני יוני 1971 השתלמות מפעילי צמ”ה.
מחזור שלישי ינואר 1972 השתלמות מפעילי צמ”ה.
מחזור רביעי אוגוסט 1972 השתלמות מפעילי צמ”ה.
מחזור ראשון של קורס קציני צמ”ה התקיים בספטמבר 1972, מפקד הקורס לידור אבישי.
מחזור שני של קורס קציני צמ”ה התקיים באפריל 1973 ומפקד הקורס היה צמח שלום.
הכשרת מפעילי צמ”ה, לכל דרגות הרישוי של כל מערך המפעילים הצה”לי.
לקראת מלחמת יום הכיפורים, גויסו מסיימי מגמת מפעילי הצמ”ה של נעורים לצה”ל עקב המצב הבטחוני ובגדוד 573 הם עברו טירונות מזורזת והשתלמות מפעילים להתאמתם לצרכי צה”ל.
כמו כן! גויסו בוגרי נעורים מפעילי צמ”ה בצו 8 בתאריך 10/10/73 עברו השתלמות קצרה בסירקין, נשלחו לגוש לכשבועים ונשלחו חלקם לצפון וחלקם לגדוד שירד למלחמה בסיני.
4 משקי צמ”ה צורפו למערך ההדרכה בסוף 1971 והם: אבי בן–זקן, סינוואני גדעון ז”ל, עין אלי וישעיהו אברהם, שהובאו מבה”ד 14 לאחר קורס מש”קים, אבי בן-זקן נשלח לשארם.
הכשרת מפעילים להפעלת טרקטורי קייס, עם מתקן נושא גלילי פלדה לפיצוץ מוקשים.
הכנות לקראת מלחמת אוקטובר יום הכיפורים, הכנת הציוד ריכוזו ובדיקתו והכנת כל האמצעים התומכים, כמו חלקי חילוף ואמצעי תיקון, וכן שני רכבי נ”נ שהיו מוכנים ומזוודים ככתקל”ים וצוידו בהתאם, כשאחד מהנ”נ הותקנו בו זיוודים שיוצרו לפי תוכנית בלסקוב.
הכנות למצעד צה”ל בירושלים במאי 73 .
יום לפני פרוץ המלחמה, נשלחו מפעילים וציוד להכנת משטחים לאוטובוסים ברמלה.

מלחמת יום כיפור 6/10/1973 שבת יום הכיפורים.

תאריך הירידה שבוע לאחר פרוץ המלחמה 13 אוקטובר 73.

נפגעים במלחמת יום הכיפורים.

אשתר שמעון ברמת הגולן.
יוסי קליגר (קצין) בסיני.

פעולות מבצעיות במלחמת יום הכיפורים.

התמקמות ראשונה בציר עכביש בצד שמאל של הציר.
מעבר לציר לקסיקון, דרומית למוצב לקקן ההרוס והתמקמות במאהל מצידו המזרחי של הציר זו ההתמקמות השנייה.

הפעילות עד למעבר למצרים בסיני .

פעילויות ראשונות לאחר ההתמקמות הראשונה, סיורים של מחלקת החימוש להשלמת רכבים וציוד אחר שחסר לגד’, טיפולים ותיקונים בטרקטורים בלתי תקינים או תקלות שחייבו פתרון.
יש לציין שהגענו לסיני עם ג’יפ המג”ד, משאית ד-400 שני נ”נ של המכונאים נאג’י ושיפוני טנדר ד-200 ועוקב מים.
במהלך הפעילות של הגדוד, הצטיידנו בכמות עצומה של רכבי שלל שעזרו לגדוד לנייד את החברה בין כל נקודות הפעילות, מדובר במכליות תדלוק זיל, משאיות ז’יל, ג’יפים, משאיות יונימוג וקרונות שהיו ממוקמים על משאיות ז’יל שרוקנו מתכולתם ושימשו למגורים בהמשך, כמו כן עוקבי מים.
הקמת סוללות אל מול הארמיה השנייה בגזרה הצפונית.
חפירת תעלת נ”ט שתחילתה סמוך לחווה הסינית ושנמשכה לכיוון מזרח בעזרת מגרדות ממונעות (מוטור סקרייפרים) ודחפורים, פעילות זאת נמשכה יום ולילה על ידי מפעילי הגדוד וחיילי מילואים.
סתימת תעלת סואץ הפעילות החלה לערך ב 31/10/73 , חמישים מטר צפונית למוצב מצמד, בקצה הצפוני של החצר שהוכנה ושימשה לצליחת התעלה, וזאת על מנת ליצור גשר יבשתי מסיני למצרים, דחיפת חומר מהסביבה והזזתו לכיוון הסתימה על ידי מגרדות ממונעות, ואל תוך התעלה בעזרת דחפורים זחליים כמו ד-9, ד-8, ומאוחר יותר הובאו דוברות פלדה (מעונות) ששימשו בעבר להעברת סחורות בנמלי תל-אביב ויפו, הדוברות נוקבו בעזרת פינות להבי הדחפורים ופריצה גם בעזרת להבות מבערי אצטילן ואחר כך נדחפו למים.
בתצלומי אויר שנתקבלו, התברר כי הסחיפה של החול שנדחף גדולה בגלל הפרשי הגבהים בין הים התיכון וים סוף כולל כנראה השפעות גהות ושפל, שאז הוחלט להביא את הדוברות כאמור.

בהמשך החלו מצידה השני של התעלה לדחוף גושי אבן גדולים שהחישו את הסתימה.

חציית התעלה על גשר הפונטונים והמעבר למצרים.

תאריך…
התמקמות בציר פאיד סואץ ולקהיר, הקמת המאהל משמאל לציר כשבצידו השני ממוקם גדוד 601 ופלוגת הצמ”ה שלו.

הפעילות במצרים

במוצבים שונים הקמת סוללות עפר וחפירת שוחות לרכבים ורק”מ.
סיורים קבועים של צוותי מכונאי הצמ”ה לאורך גזרת התעלה מול הארמיה השלישית על מנת לוודא מצב הכלים וסיוע בתחזוקתם.
צוות אחד פעל באזור ג’אבל עתקה לאחר שנפרצה הדרך לפסגה ומשם לכיוון העיר סואץ.
צוות שני פעל כאמור אל מול הארמיה השלישית לאורך התעלה.

סואץ

בפיקודו של טולדו ניסים וגרשון הלמן, פעלו בעיר סואץ וסביבותיה כלי צמ”ה דחפורים למיניהם ויעים אופניים לבניית סוללות עפר ועמדות ליחידות שנמצאו במקום אל מול הארמיה השלישית, והנצורים המצריים בעיר סואץ שלא נכבשה כולה, טולדו גרשון והמפעילים התמקמו בקזינו שבעיר.

פריצת הדרך לג’אבל העתקה במצרים.

ג’אבל העתקה מתנשא לגובה של 821 מטר מעל פני הים והמישור שבצידו המזרחי הפונה לחצי האי סיני הישראלי ולכן היווה בעיה שתצפיתנים מצריים עשו ברכס ובפסגה שימוש על מנת לתצפת על מרחבי סיני שהיו למעשה פרושים לפניהם.

הוחלט על ידי מי שהוחלט! כי יש להנחית כוחות על הפסגה על מנת לסלק אם היו וכנראה שהיו! כוחות מצריים על הפסגה, הרכס כולו נמשך דרומה ואל מעבר לסואץ ונמל עדבייה שהיה למרגלותיו.

גדוד 573 שלנו, עבר מהצד הישראלי של סיני מבסיסו בסמוך למוצב לקקן על ציר לקסיקון ולאחר סיום פעילות סתימת התעלה ובניית הגשר היבשתי, אל הכביש המוביל מפאיד לצומת סואץ קהיר, הבסיס הוקם משמאל לכביש זה ולפי מפת סיריוס כנראה ציר “ראי” כשבצידו השני של הכביש התמקם גדוד 601 ופלוגת הצמ”ה שלו.

משימת פריצת הדרך למעשה התחלקה לשתיים, האחת פריצת הדרך אל מרגלות ההר והשנייה פריצת הדרך לפסגתו.

יחד עם גדוד 573 שהיה כפוף לאגד הנדסה בפיקודו של טוביה, נכללה גם מחלקה/קבוצת חיילים בפיקודו של חיקי פיינרמן ז”ל והמחלקה הזו, החלה את פריצת הדרך אל ההר, לימים היה ויכוח בין צביקה גולדמן לחיקי מי למעשה פרץ את הדרך הזו, כי משום מה רצו לתת לה שם! וזו הייתה התעקשות רבה והתכתשות תמידית כל העת לאורך כל הפעילות הזו, צריך לזכור שהחולייה של חיקי הייתה ת”פ גדוד 573.

הדרך נפרצה והגיעה לתחתית ההר והוחל בעזרת דחפורים, לפרוץ את הדרך לפסגה, משימה מאד לא פשוטה ! כי המדרון המזרחי של ההר היה תלול והלך ונעשה כזה ככל שהתקדמו במעלה, הופעלו בפריצה שני דחפורי ד-9 אחד מהם היה רשום עליו “דורצבכר”. בשלב מסויים אחד משני הד-9 הופסקה פעילותו ונזנח בצד כתוצאה משבר בקרטקה (מסגרת הגלילים).

מדי בוקר, יצאה קבוצת מפעילים בנגמ”שים בפיקודו של צמח שלום הסמג”ד אל הפריצה, מפעילי הדחפורים, אבי בן זקן, סינווני גדעון ז”ל, הלמן גרשון, מאיר שוקרון, ראיבי מישאל, רפי מרגי, מפעילי הקוברות אלי מליחי ומוטלה שרון , חברים נוספים הם הקצין חיים ניר שחזר מפעילות ברמת הגולן, ציון מחלוף והיו גם נהגים כמו זנזורי שעלו בקטע שנפרץ בהביאם אספקה.

בשלבי ההתמקמות על ההר של יחידת הצנחנים, היה עמהם ועלה רגלית זיתוני ניסים שהפעיל מיד מהתחלת הנחיתה על ההר את טרקטור הקייס שהועבר לפסגה במסוק וביצע בעזרתו דרכים ושבילים בכדי לאפשר את פעולתו של הפרד המכני שהונחת גם הוא במקום, כל התקופה הזו, הם היו נתונים להפגזות מצריות ולכן היה צורך דחוף לחפרם, בשלב מסוים בעת הפגזה התדרדר הקייס לעומק של כעשרה מטרים וזיתוני פונה למחרת משם, מי הוציא את הקייס משם? לא ברור! כי הוא הופעל אחר כך על ידי מפעילי הגדוד האחרים עד שהוטס מהמקום. דחפור הקייס 450 הזה היה אחד מתוך שנים שהיו בגדוד כדחפורים קלים מוטסים, המפעילים הבאים שלו היו נלסון רוזנברג ולוגסי ניסים, כשהם גם יוצרים משטח נחיתה למסוק שהיה מביא אספקה.

בשלב מסוים במהלך הפריצה, היה צורך בסיוע פלסים לבצע פיצוצים על מנת למוטט ולפורר את הקירות והתוואי זאת על מנת שהדחפורים יוכלו להמשיך בפריצה, יש לזכור כי מרבית הפעולה נעשתה במעלה ולא במורד ולכן נדרש הסיוע הזה, לצורך כך הצטיידו הפלסים בקוברות (מקדחות מנוע) ובעזרתם של מפעילי הגדוד הלמן גרשון שהיה המומחה עוד מתקופת ההדרכה בנעורים, עם יוסי בן-נעים ומוטלה שרון שסייעו על מנת לקדוח בכדי לטמון את חומרי הנפץ, בשלב מסוים הועלה גם מדחס נגרר במעלה והוא סייע באספת לחץ אויר להפעלת פטישי אויר לקידוח, גם סיוע זה בהפעלה נעשה על ידי גרשון הלמן ומפעילים נוספים עימו.

יש לציין ששום רכב אופני כולל זחל”מים ונגמשי זלדה, לא היה מסוגלים לטפס במעלה שנוצר בגלל הזווית התלולה מאד שלו, כשחלק ניכר מהפריצה הגיע למצב שאפשר עליה בעזרת רכב אופני, העלה גרשון הלמן במשאית יונימוג של מרצדס כנראה עם אבי בן זקן, כשמונה חביות סולר כשהוא נוסע בהילוך כוח ובכל ארבע ההנעות שיש למשאית.

בשלב מסוים הוחלט להוריד את טרקטור הקייס 450 בחזרה מההר ועוד לפני סיום הפריצה ומסוק נרתם לטרקטור, אך הוא לא הגיע למטה וכתוצאה מבעיה שהייתה למסוק, הוא שוחרר מהמתלה הופל והתרסק, זהו הקייס השני שסיים כך בהתרסקות, והראשון באותה דרך בפעילות מוסקת בשארם השייך.

יש לציין שיעה 955 קטרפילר שהועלה לפסגה, התהפך על הפסגה משום מה ועד היום לא הוסבר כיצד על ידי אחד המפעילים.

לאורך כל פעילות הפריצה, ליוו מכונאי הצמ”ה של הגדוד נאג’י, יוסי מרדכי ועמי ישעיהו את הכלים וסייעו בתחזוקתם בכדי למנוע הפרעה לפעילות, כשהוחלט לפנות את ההר, הייתה כוונה לפוצץ את הדחפור התקול, אך נאג’י לא הסכים! ובעזרת דחפור נוסף שנרתם אליו הוריד באופן מסוכן את הטרקטור התקול לתחתית ההר ומשם הוא פונה בסופו של דבר לסיני.

הפעילות בפריצת המעלה שלוותה בהפעלת חומרי נפץ שגבתה חייו של אחד המבטחים פחימה אבי ז”ל ואף הוצב סלע עם כיתוב מתאים על הציר,  כל יתר הפעילות נמשכה כנדרש ובפיקוח נציג של חייל הנדסה מהפיקוד שצורף ושפיקח בהמשך ולאורך כל פעולות הפעלת חומרי הנפץ באופן בטיחותי כנדרש, הפריצה לפסגה הגיעה בסופו של דבר לסיומה בהצלחה רבה.

לאורך התעלה מול הארמיה השלישית

לאורך התעלה הייתה דרך שהגישה אליה הייתה מריכוז סוללות טילים נגד מטוסים מהצד המזרחי של כביש פאיד סואץ, לאורך כל הדרך, הייתה סוללת עפר גבוהה שהמצרים הקימו בעזרת כלי צמ”ה שונים שהיו ממוקמים בריכוז לצד הדרך, המפליא היה כיצד בעזרת כלי הצמ”ה האלה הצליחו להרים סוללה בגובה כזה? הסוללה הזו נמשכה עד נקודת העברת המזון והמים לארמיה השלישית המכותרת והלאה עד למבואות העיר סואץ בצידה הצפוני.
מספר פעילויות של ציוד שלנו, בוצעו בקטע הזה ובעיקר סתימת פרצות בסוללה הזו, בקטעים מסוימים הייתה גם דרך במקביל לקו המים מעבר לסוללה.

פעילויות שונות אחרות

בחלק מאותה תקופה בה שהינו באזור, השגחנו על משאיות רכינה מרצדס, שנרכשו או הובאו לארץ בדחיפות, כנראה מגרמניה ונהגים ששוחררו מהכלא, הפעילו אותן להעברת חצץ שהיה במצבור גדול בסמוך לנמל עדבייה מדרום לעיר סואץ, החצץ הזה נשלח לסתימת וסלילת הכביש, על גבי קטע הסתימה של התעלה.

חזרה לסיני ממצרים ולרפידים

פברואר 1974
התמקמות במאהל ליד המזבלה.
פלוגת הצמ”ה של גדוד 601 סופחה לגדוד במחנה החדש.
פעילות באזור רפידים.
פריצות דרכים וציפויין.
הכנת כלי הצמ”ה על ידי מכונאי הגדוד כלים שהיו צפויים להשתחרר ככלי צמ”ה מגוייסים, מרביתם תקינים! לאורך המלחמה מנה סדר כוח כלי הצמ”ה שהיו כפופים ותופעלו על ידי הגדוד לכחמישים ואחד כלים מסוגים שונים.
הכנת משטחים למחנות ממערב לרפידים.
פעולות באום מחצה.
תשתיות וביצורים באום חשיבא.
פעילות על הג’בלאות באזור.
פעילות בג’ידי על דרך חיבור בין הג’ידי למתלה.

חללים במלחמת יום הכיפורים:
יוסי קליגר ז”ל במסגרת המילואים ביחידת המילואים בסיני.
אשתר שמעון ז”ל מפעיל צמ”ה נהרג בפעילות עם דחפור בהפגזה.

הכנות לפרוק הגדוד ומעבר פלוגה לכפיפות חה”ן 803 ולמתלה.

נובמבר 1974.

המשך פעילות במתלה כפלוגת 803 בכפיפות לאוגדה 162

פלוגת הצמ”ה בפיקודו של צביקה רייספלד, הופרדה מגדוד 573 ועברה אל מעבר המתלה בסמוך לגש”ח ומשם לאחר התמקמות החלה פעילות של פריצת דרכים בכל המרחב הזה.
לאחר פרק זמן עברה הפלוגה למחנה חדש אל תוך מעבר המתלה והתמקמה מחדש.
לאחר מספר חודשים הגיעו כתגבור, סד”כ 5 דחפורי ד-7 צבועים בצבעי הצבא האמריקאי ושהגיעו ממחסני צבא ארה”ב באירופה, ולאחר שעברו השמשה והחזרה לכשירות.
הדחפורים הללו נשארו בצבע הזה עוד תקופה ארוכה.
בהמשך הושרש נוהל תחזוקה אל מול קצין הנדסה האוגדתי ואף הוצמד לפלוגה מוביל יומי, שהיה וכפי שסוכם לוקח טרקטור מבסיס הפלוגה לשטח ומביא טרקטור מהשטח לטיפול, כך! רמת התחזוקה הייתה גבוהה ולא היה מצב של כלים שנשלחו לתיקון בצפון.
הטרקטורים השתתפו בהמשך בתרגילי אוגדה 162, למרות התנגדותו של רס”ר החימוש שדחפורים אינם טנקים ואינם יכולים לנוע בקצב השריון ! כי נסיעה ממושכת שכזו, גורמת לנזק למערכות מסגרת הגלילים. והכן !  למרות שנבדקו הפקודות שקובעות האם טרקטורים יכולים לנוע בקצב השריון במטכ”ל ובפקודות אגמיות במקהנ”ר ואף מול מנהל קטרפילר דאז לא נמצאה הוראה השוללת נסיעת הדחפורים והם השתתפו בתרגיל האוגדתי, הנזק שנגרם למרכיבי מסגרות הגלילים היה ברור וכפי שנצפה, החזרת הכלים שהשתתפו ארכה זמן שהפריע לפעילות השותפת של הפלוגה.

המעבר לצומת פארקר ופרוק הפלוגה והעברתה לגד’ 601.

תאריך המעבר לצומת פארקר (ראס ג’ונדי) בסוף שנת 1975.

פעילויות פלוגת הצמ”ה של 803 מצומת פארקר.

תאריך פרוק פלוגה הצמ”ה 803 בפברואר 76, שרידי הפלוגה עברו לפלוגת הצמ”ה של גדוד 601 כשדוד עמר מפקדה.

פעילויות עד לפרוק מצומת פארקר.

גדוד 573 ממשיך שהייתו לאחר העברת הפלוגה ל 803 ברפידים, ומפונה לבסיס סירקין מפורק בסירקין סופית