ירון בן דור והמשכורות שלי ושל שחר
בטח כולכם יודעים שאני במקור מבצת, מושב בקצה המערבי של כביש הצפון ליד ראש הנקרה ושכנו של גליימר ז”ל ממושב לימן, מושב שכן שהשדות של שני המושבים נושקים זה לזה וגם מוסדות ההשכלה “הגבוהה” שלנו היו משותפים בכיתות קטנות שמורות חיילות ניסו ללמד אותנו.
הקיצור! שני מושבים שכנים שמעבר להרי החושך, העיר הסמוכה נהרייה, אוטובוס! יש פעמים ביום פעם בבוקר ופעם לפנות ערב ומקור ההספקה שלנו, הייתה צרכניה קטנה שהיו בה מוצרים בסיסים בלבד וכשרציתי משהו מיוחד, אז ביקשתי מאבא שלי שיקנה, זה היה הנוהל לקבלת מוצרים מיוחדים חלבה, בזוקה, או דומה כך כמעט עד הגיוס שלי, מה שאומר! שכסף כמעט ולא ראיתי וגם לא כל כך ידעתי איך משתמשים בו ועד כאן התירוצים.
ירון בן דור.
ירון קצין שלישות של הגדוד בחור בלונדיני גבוה עם עיניים כחולות, משהו שהגיע ביבוא אישי מיוחד מהוליווד ל – 573 .
ירון במדים קצין בדרגת סגן משהו כזה, עם עמידה זקופה והמראה המתואר פלוס הגובה שלו זה לא סגן זה גנרל כך לפחות הרגשתי אני, חייל עם הופעה די מצוקמקת כשגם מדי ה – ק היו גדולים עלי בכמה מידות ושצדוק כול פעם היה צועק עלי מטס מה זה השק הזה שאתה לובש? ואני הייתי עונה לצדוק בזהירות ובכול מתבכיין מה אתה רוצה זה דגמ”ח – ק וצדוק היה עונה לי תגיד לאמא שלך שתצר לך אותם.
ירון כאמור היה השליש ושליש עם מעורבות גדולה וסמכויות נרחבות, למשל כשפעם חלפה במוחי המחשבה לבקש ללכת לקורס קצינים ופניתי אל ירון בנושא, הוא ענה לי עם חיוך מאוזן אוזן שזה יכול לקרוא רק על גופתו המתה ואין לו לירון שום כוונות למות בזמן הקרוב, העניין נגמר ולא עלה יותר גם בחלומותיי ומי יודע אולי צהל הפסיד גנרל! טוב זה על אחריותו ומצפונו של ירון הגב הזכרתי לו את הסיפור במפגש וירון שאל אותי נו ואתה קצין כמובן שעניתי בשלילה וירון ענה לי מיד נו מה אמרתי לך רק על גופתי.
אמרתי לכם גנרל ירון הזה, גם כיום בהופעה שלו לא השתנה הרבה כך ראיתיו במפגש בנעורים שיהיה בריא.
שחר עובדיה
חבר עוד מימי נעורים והטירונות, מה זה חבר זה חונך צמוד שקיבלתי מצה”ל או מהיקום מי יודע ??? לא עזב אותי לרגע, גם כשיכול היה לצאת הביתה לכפר יונה ואני לא משום שגרתי רחוק מסירקין שחר לא עזב אותי לשנייה אחת, כאילו הוא חתום עלי, כך הסתובבנו לנו כצמד תאומים ולא עשיתי ולא אמרתי כלום בלי שזה יעבור את אישורו של שחר, זה האיש הקטן שפגשנו עם הזקן במפגש, איש ענק ועם נשמה ענקית יותר מצחיק נועז אמיץ מקורי עם חיוך שלא ניתן לעמוד בפניו ושאת רוב החוויות שלי ביחידה עברתי לצידו כולל את מלחמת יום כיפור ועוד הרבה – שחר.
ועכשיו שאתם כולכם מכירים את הנפשות הפועלות!
אני יכול לספר את הסיפור הקצר שלי, הגענו לגדוד אחרי הטירונות אני, שחר, שוקרון, רגב, נלסון כץ ולא זוכר את מי אני מפספס לפחות עוד שנים או שלושה, השתלמות צמ”ה והוחלט שאנחנו הקבוצה הנבחרת ש – 573 בחרה לעצמה ואת כל יתר המשתתפים האחרים פזרו ביחידות הצמ”ה השונות בצה”ל.
היינו גאים על כך שנבחרנו להישאר ב- 573, זה נחשב מאוד בעיני מסיימי הקורס, טוב כבר במהלך הקורס שהיה בסירקין התחלנו לעשות סיורים להכרת הסביבה, אני עצמי הכרתי עד אז את המושב שלנו ואת גוש ציון.
שם עברנו את הטירונות, עמישב בשבילי כבר הייתה עיר גדולה למרות ששרידי המעברה עוד נראו בה! חסיד והקולנוע עם הסרטים ההודים שאפשר לפצח בו גרעינים ואת הקליפות לרצפה היה בשבילי משהו עירוני וחדשני.
הקורס הסתיים והתחלנו להשתלב בפעילות הגדודית, אני זוכר שקיבלנו משכורת צבאית את ה – 10.5 לירות מירון או מאחד החיילים שלו (שלם) בזבזתי אותה די מהר אצל חסיד או פרידה שמכרה בקיוסק של הקולנוע בעמישב, אבל היה לי גיבוי של שחר נגמר לי הכסף שחר השלים וכך הסתדרתי ועוד לא למדתי איך לטפל בתזרים מזומנים ולדאוג שיישאר חיובי, כך קרה שנשארתי בלי שחר שיצא לפעילות ובלי כסף ובעיקר חסר אונים, בבוקר פניתי לירון ואמרתי לא שאין לי כסף ואני צריך כסף, ירון הסתכל עלי ואמר לי שקיבלתי משכורת לפני כמה ימים ומה זה אין לך כסף מה אתה חושב שזה בנק? משכורת מקבלים פעם בחודש תדאג לא לבזבז את הכל, האמת לא כל כך הבנתי מה או נוזף בי! שחר חזר אמר לי לבקש מאמא שלי שתשלח אותי עם כמה לירות אחרי החופשה, שיהיה עד שתדע להתנהל עד המשכורת הבא , טוב כך חלפו הימים ויום המשכורת הבא הגיע, אני עומד בתור לפני משרדו של ירון וירון לא מוכן לתת לי את המשכורת ושולח אותי לקרוא אליו את שחר, תוך כדי שהוא אומר לי אתה לא יודע איך להשתמש בכסף ואני מוכן לתת רק לשחר את הכסף שלך, הוא ישגיח על ההוצאות וכך מינו לי את הגזבר הראשון בחיי ולא את האחרון!
המצב שלחיות עם גזבר צמוד זה חובה לאיש כמוני, שעד היום לא יודע את לוח הכפל, מה לעשות יש גם כאלה! וזה סיפור אחר שעומד בפני עצמו.
המצב הגיע לזה שכשהלכנו לנשנש משהו אצל חסיד וכשרציתי משהו, ביקשתי מחסיד וזה היה מרים את מבטו לעבר שחר ושחר היה עושה תנועת אישור או ביד או בראש ורק אז חסיד היה נותן לי את מבוקשי, זה ניהול כספי מבוקר ונכון ירון ידע בדיוק מה הוא עושה ושוב אני חייב לציין שאני אימצתי את גישתו זו של ירון להתנהלות שלי.
במהלך החיים מה לעשות? הבן אדם צריך לדעת גם מה הוא לא יודע! כך היה שכשהייתי מרכז משק או ניהלתי הקמת פרויקט לגידול דגי נוי, או כשנהיתי זכיין עם חמש חנויות רשת של נעלי דפנה – תמיד ההייתי מלווה אם איש כספים.
אבל שחר, היה לי בתקופת השרות לא רק מלווה ויועץ פיננסי, שחר עשה לי היכרות עם החיים שמעבר להרי החושך ושבאתי מהם ולא רק שחר! שותפים לזה כול אחד בדרכו ובזמנו במהלך השרות שלי ביחידה – תודה לכולכם
שמחה.