מבנה המגורים בסירקין
זוכרים את מבנה המגורים בסירקין? מבנה מאורך, שתי קומות, צבוע בלבן, דלתות אפורות, בקומה התחתונה החיילים של הגדוד ובקומה העליונה הסגל 3 – 4 איש בחדר וגם פחות! מאחור מבנה שירותים ומקלחות ורמפה להעמסת כלים קלים.
אני ושחר הינו בחדר אחד, לא זוכר מי השותפים האחרים שהיו בחדר איתנו ובימי שישי צדוק היה עושה למי שנמצא בגדוד מסדר לבדיקת החדרים, סדר ניקיון וגם להופעה שלנו לפני היציאה הביתה.
עוד נחזור לסביבת המגורים, בהמשך נקראתי לחדרו של צמח וחי חי ונתבשרתי שאני צריך להכין את ה – 951 ליציאה ואת הציוד האישי שלי שכלל ארגז עץ ומזרון שהיו פק”ל של כל מפעיל שיוצא למשימות מחוץ לבסיס .
המשאית תגיע לקראת הצהרים ואני אמור להגיע לרואיפה או איך שכותבים את זה דרומית לקציעות, כך שנכונה לי נסיעה מעניינת מיני טיול, עוצרים בקסטינה ובאר שבע בלי מזגן ובכול זאת כל יציאה שכזו הייתה בשבילי מסקרנת .
הלילנד הגיע עם נהג מילואימניק נחמד, העמסנו את ה – 951 והציוד האישי שלי ויצאנו לדרך וכמו שמקובל, עצירה אחת בקסטינה למנוחה למשאית ולנהג והשנייה בבאר שבע ולפני שיורדים לסוף העולם שמאלה, הגענו בחשיכה פרקתי את השופל ופניתי לאוהל המבצעים ונשארתי לבלות שם שבוע לפחות, השתתפות בתרגיל של יחידת דוברות שהתאמנה במים שנאגרו בסכר.
הודיעו לי שמשאית אמורה להגיע ולחזיר אותי לגדוד בסירקין הכנתי את ה – 951 והכנתי את הציוד האישי שלי, חיכיתי למשאית שהגיעה לקראת ערב ושוב לילנד נהג מילואים מעוצבן, שאמר לי שכל כמה קילומטרים נאלץ לעצור למה הטרנטה מתחממת, טרנטה לא טרנטה אני מת כבר לעוף מהחור הזה, אני בטוח שכל מי שמכיר את המקום הזה יכול להבין את ההרגשה הזו, אני מעודד ומרגיע את הנהג ואומר לו שבלילה מזג האוויר לטובתנו פחות חם יהיה לילנד ובכלל אני אעזור לו ולאט לאט נגיע לסירקין כמובן גם לנהג לא היה חשק לשאר בסוף העולם שמאלה וכל מה שרצה, זה להיות בבית נבלה בסיס תובלה שממנו בא ולהיפטר מהמשאית שלו ולהרוג שם מישהו שלא הסכים להחליף לו אותה למרות שדווח שהיא מתחממת, כך! שהיו לנו מוטיבציה משותפת לעוף מכאן מה שיותר מהר וכך עשינו ובאמת כול כמה קילומטרים עצרנו, השקנו אותה, קיררנו אותה וכך לפנות בוקר הגענו לסירקין עייף אך מרוצה, פורק את ה – 951 מהלילנד כשהציוד האישי שלי בתוך הכף ומחליט להתקרב איתו לחלון החדר שלנו, זוכרים מבנה המגורים בסירקין הרמפה מאחור! אין לי כוח לסחוב את הציוד ועכשיו בלי שאף אחד לא שם לב אני התקרב עם הטרקטור מאחור ודרך החלון אני הוריד את הציוד ואחרי זה הוריד את ה – 951 לסככה שליד המשרדים, אחלה תוכנית! רק מה אני כבר גמור מעיפות, מתקרב לקיר החדר וקצת יותר מדי ופותח את הכף גם קצת יותר מדי ופתאום רואה את שחר מנפנף ומקפץ מחלון החדר והיו גם סימנים בולטים שהוא צועק משהו, רק שרעש השופל לא נתן לי לשמוע, מה בדיוק? הוא מתלהב כול כך לראות אותי שוב.
כביתי הטרקטור ורק אז הבנתי שהפלתי בלוק לתוך החדר וליד הראש של שחר וזו הסיבה לשמחתו של שחר ולא החזרה המפתיע שלי לסירקין, קיבלתי כמובן הסבר ברור למה שחר חושב עלי, ועכשיו לפתרונות פרקנו הציוד העברנו את ה -951 למקומו דחפנו את שברי הבלוק לפתח שנפער בקיר, שינינו את סידור החדר ארונית, תמונה והכול כמו חדש והמבחן לטשטוש הנזקים יהיה כבר מחר יום שישי, צדוק מסדר חדרים זוכרים ??? בבוקר מגיע צדוק כמו תמיד עובר ונעצר שמח לראות אותי מסודר ומצוחצח וגם את החדר ובכול זאת! משהו לא בא לו טוב עשה עוד סיבוב בחדר ויצא, מבחן צדוק הצליח לא תאמינו הדבר חזר על עצמו כמה וכמה פעמים, צדוק ניכנס עושה סיבוב ועוד סיבוב ונעמד משהו לא בדיוק מסתדר לו והוא לא יודע מה! עושה פרצוף ויוצא שרדנו עוד מסדר עד שנשארתי שבת ולא תאמינו עם מי עם ספקטור חובש הגדוד, הוא היה בתפקיד של סמל תורן מפקד תורן לא זוכר בדיוק מה תפקידו בכוח בכול מקרה משהו בכיר ממני.
יום שישי בערב אני בקומה עליונה, לא זוכר בחדר של מי שתינו יין פטישים וכבר התכוונו להתפזר כל אחד לחדרו רק מה בא לי פיפי מהסוג שלא סובל דיחוי ואז בלי לחשוב פעמים עשית את טעות חיי וכמו שכול מושבניק אוהב, רק שהחכמים בודקים אם ספקטור לא עובר בדיוק מתחת, עשיתי פיפי מהמרפסת של הקומה העליונה ובקשת גדולה לתחתונה ואני כנראה לא נימנה אל הקבוצה של החכמים! לא בדקתי וספקטור אתם יודעים עבר מלמטה ושם התחילה ההסתבכות, אתם יודעים מפקד תורן, חובש וכאלה, בבוקר כבר נקראתי לברור אצל צדוק כשהוא מחומם טוב מדיווחו של ספקטור על אירועי ליל שישי ואני ההיית בטוח שהפעם אני הולך כמו שהחברה אומרים לאכול אותה ובגדול, טוב צדוק שמע את הסברי המגומגמים והייתה לי תחושה שמשהו הצחיק אותו בהסברים שלי, והחליט לפתור אותי בעונש קל יחסית טוב מבחינתי כל מה שהוא לא משפט הוא קל יחסית, אז לצורך ההסבר וביצוע על העונש שלי, אני נדרש לחתום אצל בנימני המחסנאי על טוריה ומגרפה ושלושתנו צועדים אני צדוק וספקטור לאחורי מבנה המגורים שלנו, נעמדים בקצה האחורי של המבנה שהוא מלא עשביה ושם קיבלתי את העונש מה שנקרא משפט שדה, אני לא יוצא מהבסיס עד שאני לא גומר לנכש את כול העשבים ולגרף את השטח, ובסטנדרטים של צדוק וזה לגמרי לא פשוט וספקטור נתמנה למשגיח על הביצוע, רק אם הייתם יכולים לראות את חיוך הניצחון של ספקטור אך! אך! טוב עד כאן לא עשיתי אף טעות ואפילו יכולתי להתמודד גם עם ביצוע משימת העונש וגם אם חיוכו המרגיז של ספקטור, רק שאצלי אין מה לעשות אפילו אמא שלי אומרת שאם הייתי יודע לשתוק קצת, החיים שלי היו קלים יותר שאלתי את צדוק שאלה אחת מיותרת ומתוחכמת ששוב גרמה לעניינים להסתבך, שאלתי את השאלה המיותרת צדוק באיזה רוחב אני צריך לנכש את העשבים וכך התחילה אצלי שירת העשבים, צדוק לקח את המגרפה וסימן לי תוך כדי הליכה לאורכו של הבניין את קו הגבול לניקוש העשבים, עד שלפתע נעצר ופניו אל מול החלון באזור החדר שלי ושל שחר החל לנדנד בראשו ולמלמל משהו, התקרבתי אליו בצעדים זהירים וכן לא לאמין צדוק עומד מול החור שנפער בקיר, זוכרים? כשחזרתי עם הטרקטור מסוף העולם שמאלה בלילה כשכמעט והרגתי את שחר עם הבלוק.
צדוק פונה אלי ושואל אותי מטס של מי החדר הזה בפנים? ואני בגמגום קל עונה לו שלי ושל שחר! בואו ניכנס בבקשה לחדר שלך הוא מסנן בין שיניו ואני משקשק והולך איתו מסביב לבנין וספקטור עדיין עם החיוך שלו וזו הייתה אחת מהצעידות הקשות שלי בתקופת שרותי בגדוד, פתחתי את החדר צדוק צעד לעבר החלון תלש את התמונה של הבלונדינית התורנית והחור והסוד התגלו, הכל בגלל שאלה אחת מיותרת שלי! צדוק התיישב על אחת המיטות ואמר בקול שקט תמיד הרגשתי שמשהו בחדר הזה לא בסדר ולא הצלחתי להבין מה וכך תוך כדי שהוא יושב וספקטור עומד ליד הדלת כן עם החיוך המרגיז שלו ואני סופר את השניות שנשארו לי לחיות לפני שיוצא אותי להורג על כול העבירות המצטברות שלי, צדוק מחייך את החיוך שלו ואומר לי מטס ספר לי וספר בדיוק מה הולך כאן איך עושים חור בקיר שב וספר לי הכול ובמדויק, התיישבתי על המיטה שממול וגוללתי את הסיפור לצדוק תוך כדי שאני עוקב אחרי כול תנועה של כול שריר בפניו ואני רואה מדי פעם שעולה חיוך בפרצופו ואמרתי לעצמי אולי, אולי הוא ימתיק את עונשי ולא יוציאו אותי להורג, אלא רק יגזרו עלי כמה מאסרי עולם. צדוק קם אמר תוך כדי שהוא יוצא מהחדר מטס מטס (זה חיקוי של בוצ’ו המג”ד שלנו) עד יום ראשון, אני רוצה את השטח מאחור מבריק ואת הקיר מתוקן ובלי שום סימן והלך. נשימותיי התחילו לחזור לקצב סדיר והצבע לפני, רצתי לבנימיני ולמורנו שהסבירו לי איזה חומרים דרושים לתיקון הקיר ואיך עושים את התיקון ולשביעות רצונו של צדוק, לא זוכר את מי גייסתי לעזרה! אני רק יודע שהכל עבר בשלום ושבאמת צדיק הצדוק הזה שלנו, שיהיה בריא!.
אין ספק כמו שבוצ’ו המג”ד שלנו אמר במפגש בנעורים כל הסגל התייחס אלינו כאל ילדיהם שלהם, אם הרבה סובלנות וסבלנות לפרחחות שלנו ואני מוקיר אותם על כך עד היום .
שמחה מטס
