מזיכרונותיו של מג”ד
יהושע ברקוביץ (בוצ’ו)
נכתב מתוך הקלטה ומזיכרון הדברים ע”י שיפוני גיורא
יום ראשון 5/10/2014 .
לאחר שיחות טלפוניות של גבי עם בוצ’ו, סוכם שנפגש היום בביתו עקב מצבו הבריאותי, מצאנו לנכון לקיים את הפגישה על מנת לקבל מידע וזכרונות לגבי תקופת שרותו כמג”ד בגדוד הצמ”ה המטכ”לי 573 שהוקם מתוך יחידת הצמ”ה המטכלית 654 .
אם תחילת הראיון שהוקלט על גבי אייפון, התבררו לנו מספר אמיתויות שלא הייתה לנו כל ידיעה לגביהם ואף עלו על ציפיותינו לגבי מה שבוצ’ו אמור לספר לנו, זו הייתה הפתעה גמורה !
התברר כי למעשה בוצ’ו החל את דרכו בנושא ציוד חקלאי / מכני עוד כשהיה ילד ברומניה עם מכונת דייש שהייתה למשפחתו, משם לאחר שעלה לארץ המשיך כחייל בבוא הזמן ביחידות שונות, בשנים 1948/9 ובישובי ספר כנגד כנופיות הפדאיונים ולאחר מכן המשיך בשנת 1951 בסדנת הצמ”ה 569 בצריפין שעברה כמות שהיא מידיים בריטיות לידיים צה”ליות.
בוצ’ו החל את דרכו תחת פיקודו של חנן קלע שהיה מפקד 569 וכנהגו, חנן היה מתל עדשים ואילו בוצו מעפולה, כשכבר שימש בתפקידים פיקודיים ביחידת הבינוי בוצו העריך מאד את חנן ובמשך הזמן אף הפך להיות חברו הטוב למרות שכחייל, שמר על רספקט בעיקר לפני החיילים, במשך כל הזמן זכה לתמיכה מחנן כחייל ולאחר מכן כקצין ובסופו של דבר פיקד על הסדנא כאשר זו היתה אחת היחידות של חיל ההנדסה שהיו כפופות לבינוי צריפין והועברה לשיוך חילי חימושי מאוחר יותר.
צמ”ה בהנדסה! זה היה מושג די שיטחי כי “הציוד” שכבר היה, שרת בעיקר את חיל התותחנים והשריון של אז.
לערך בתחילת שנת 1968 או סוף 1967 ישבו במשרדו של הרמן בוצ’ו שהיה בבינוי שהסדנא הייתה חלק ממנו, עם מיקי שהיה מפקד הסדנא ודובר שהולכים להקים יחידת צמ”ה, הוא זומן למקהנ”ר יחד עם מפקדיו והם נתבקשו להתחיל בהקמת יחידת צמ”ה מטכלית שלאחר מכן מוספרה 654 , התחילו לאסוף כלים מכל מקום שכלי הצמ”ה היו מפוזרים בהם, חלקם נרכשו בשוק כמשומשים או קובצו מיחידות בהן נמצאו.
מאוחר יותר הועבר בוצ’ו למקהנ”ר לתפקיד קצין חלוקה/מקצועות שעסק בכל הנושאים המקצועיים של הבינוי כמו נגרות, מבנים ובניה וכד’ ואחר כך חזר לסדנא 569 כמפקדה.
במקהנ”ר חיפשו קצין שיוכל לקחת על עצמו את הקמת היחידה המתוכננת והיו שני מועמדים ומהם נבחר לצורך ההקמה קצין בשם מיכה מאור שמיד עם קבלת התפקיד ביקש וצירף אליו את נפתלי בקר, את רס”ר לוק ומספר חיילים והם הועברו למחנה סירקין, כמובן שהיחידה לא צוידה בפריטי אפסנאות או כל ציוד אחר כולל כלי צמ”ה וזה נעשה בהמשך ובמהרה, מיכה שלח את נפתלי בקר שהיה מוכר בחייל כאיש אפסנאות ולוגיסטיקה מעולה, לעבור במקומות שונים ולארגן את הנדרש “שנור ממש”, כמובן שבקר ביכולותיו עשה זאת על הצד הטוב ביותר והציוד נאסף.
מיד לאחר שהוקמה היחידה וצוידה בכלי צמ”ה מכל המקורות האפשריים, היא יצאה לפעילויות שונות בגזרות שונות כמו גזרת התעלה, בהקמת הביצורים, סוללות העפר עם כל הבעיות שנילוו למשימות האלה ותחת אש לעיתים קרובות כמו כן חוליה שפעלה לביצוע פעולות ביצור ועמדות תותחים בדבוסיה ברמת הגולן, ובאוגוסט 1968 ירדה פלגה נוספת לשארם השיח לאחר שאנשיה סיימו את הפעילות ברמה (חלק מהתוספות האמורות נוספו על ידי שיפוני מתיעודים שונים וידע אישי).
בינתיים בוצ’ו הועבר למקהנ”ר כרמ”ד צמ”ה ומשם המשיך לנהל את השמשת והחזרת הצמ”ה שנאסף / נרכש וששופץ בסדנא 569 ממנה יצא, בצמוד אליו היה איש צמ”ה ותיק, שולמן מנחם שעזר לו בכל התחומים הנדרשים בהצטיידות.
במקביל אף מהמטכ”ל / וממשה”בט פנו אליו על מנת לקבל רשימת ציוד נדרשת בכדי להביא את היחידה למצב מבצעי, נרכשו אף כלים חדשים מתוצרת קטרפילר וצורפו אף כלים שנלקחו שלל בגזרות השונות במלחמת ששת הימים כמו ד – 9 כארבע יחידות וכלים נוספים אחרים, כמו כן נרכשו או הובאו בדרך אחרת שני דחפורי טי-די 24 של אינטרנש שמוגנו וצויידו אף במגובים.
לפי דבריו של בוצ’ו סד”כ כלי הצמ”ה בגדוד בתקופתו היה של כ 40 כלים (לדעתי שלי היו יותר! כ 50 כלים לפחות).
מיכה מאור פיקד על יחידת הצמ”ה המטכלית 654 בערך כשנה ואז הוחלף על ידי יוסי וורצמן, במקור יוסי לא היה איש צמ”ה והובא ליחידה מג”ד 601 כקצין פלסים.
כל אותה העת ידע בוצ’ו בסתר ליבו כי הוא ימונה בסופו של דבר כמפקד היחידה שהוקמה והכן בסביבות שנת 1970, קבל בוצ’ו את גדוד 573 שבא במקום יחידת הצמ”ה 654 ושהיה תחת פיקודו של יוסי וורצמן, מכאן יוצא שיוסי היה המג”ד הראשון ושבתקופתו אף הוחלפה הכומתה החומה לכומתה שחורה ואולי אף תג היחידה, כאשר היחידה פועלת בשתי גזרות, פלגה אחת בגזרת רפידים ומעוזי התעלה ופלגה שניה בשארם, כמו כן הוקם גדוד מילואים עם מג”ד משלו שהוצמד לגדוד 573 למורת רוחו של בוצ’ו.
בתקופת שרותו של בוצ’ו בגדוד ביקרה משלחת בכירים מחיל ההנדסה של צבא ארה”ב ,התרשמותם בביקור הייתה כזו שבמקהנ”ר קבל מהם בוצ’ו מחמאות לרוב על יכולותיו.
לאורך כל תקופת פיקודו בגדוד, החיילים היו בראש מעייניו ושרתו בו לפי דבריו כ 90 חייל והמשמעת שלהם עוד יותר! ולכן ניהל את הגדוד בקפידה משמעתית רבה תוך דאגה מירבית לחייליו, הוא לא נתן לחוליות שיצאו לשטח לצאת כשהן אינן מצוידות במיטב האמצעים לשהייה בשטח, הוא דאג שלא יווצר מצב שלחיילים יחסר משהו ויצטרכו לשנורר מיחידות אחרות.
במהלך שיחתנו העלה בוצ’ו את פועלו של גבי אלעד הקח”ש עם מחלקת החימוש שלו ושתמיד הייתה לו הערכה רבה מאד לפועלו ולפועלם ושיכל היה לסמוך עליהם בעיניים סגורות, זאת למרות שאולי לא ציין זאת בעבר בפניו של גבי הוא ציין, כי גבי היה חרוץ, מסור, ונאמן, כמו כן בוצ’ו הזכיר שני מפעילי מנוף שהיו בגדוד האחד מורנו שבא מהסדנא והשני בומשטיין משהו, כמו כן הוא נזכר בהמשך דבריו בפעילות שהייתה באום דארג’ שם מצא את גבי הקח”ש ומפעילים קפואים לאחר שנשטפו וחולצו משיטפון שתפס אותם בשטח.
בתקופתו הוקמה תשתית הכשרה מפעילי צמ”ה בגדוד שגוייסו מהדסה נעורים מקד”צ שפעל במתכונת די צבאית עם מדים אפורים, מגורים נפרדים מימין לכניסה לנעורים ומשמעת בהתאם, כולל מדריכים מצה”ל להפעלה, גרשון הלמן ובמבי ששובצו במקום ע”י מקהנ”ר. הוכנו מערכי שיעור והועבר חומר עיוני רב ששיפר באופן קיצוני את יכולותיהם של מפעילי הצמ”ה תוך כדי תרגולים מעשיים בשטח שהיה בסמוך למגורים.
כמו כן! הועברו קורסים מספר לקציני צמ”ה תוך הכנת חומר לימודי ברמה מספקת, בשיתוף עם גורמים חיצוניים שעבדו עם הגדוד כמו קטרפילר ומהנדסים שונים.
בסכ”ה בוצעו ארבעה מחזורי מפעילים, כאשר בנוסף גם בוצעו הכשרות למבחני סוג לבכירי מפעילי הצמ”ה ביחידות השונות, את המפעילים הטובים ביותר שריין הגדוד לעצמו כמובן וחלקם אף הפכו להיות מדריכים בעיקר בשטח.
במשך כל זמן פעילות ההדרכה המשיך הגדוד בפעילות מבצעית אחרת ברחבי הארץ כולל בשארם.
בוצ’ו נזכר בחייל שמאד אהב ! מפעיל צמ”ה בשם אשתר ז”ל שנהרג ברמת הגולן הוא זוכר אותו כחייל ומפעיל מעולה וחייכן, במהלך מלחמת יום הכיפורים ובתקופה זו, היה בוצ’ו כבר מוצב בפיקוד הצפון כקצין בינוי פיקודי, במסגרת סיור ברמה עם אלוף הפיקוד קבל זה הודעה בקשר על נפגעים ובניהם הוזכר שמעון אשתר, הם נסעו מיד למקום הפגיעה, הוא מצא את אשתר ולדבריו הוא נפטר בידיו כך אומר בוצ’ו.
באחד ממבצעי הקלחות הוא נכנס עם המהנ”פ והקהנ”ר ללבנון רגלית, זאת בשטח מוכה אש כאשר מסתובבים בו מחבלים ובמהלך התנועה החל לחוש בכאבים עזים בצידו (אבנים בכליות), כאב נורא שאילץ אותו להתעכב בעוד היתר ממשיכים לנוע ומותירים אותו בודד כשלשה ק”מ מגבול ישראל, הוא החל בתנועה לאחור עד שאחרי כחצי שעה הגיע לידו רכב שפינה אותו לשטח ישראל.
בכל מבצעי הקלחות הללו, היה צמ”ה של גדוד 573 מעורב ופעל בשטח. יש לזכור שבתקופה זו כלי הצמ”ה כלל לא היו ממוגנים בשום צורה שהיא (חשופים בטרקטור).
תקופה מסוימת, פעל הגדוד בהכנות כמו פריצת דרכים, עמדות טנקים, רמפות, דרכי חת”מ וטישטוש ברחבי רמת הגולן ולפני מלחמת יום הכיפורים, הקבוצה שפעלה והפעילה את כלי הצמ”ה ישבה בבסיס חומה בראשית תקופה זו אף אחד המפעילים פגע בצינור של הטפליין קו הנפט, אומרים גליימר אבל כנראה טעות! ואולי חלפון.
בוצ’ו סיים את תפקידו בגדוד 573 ביוני 1973 לאחר ההכנות למצעד חג העצמאות שהיה במאי, מחליפו היה צביקה גולדמן רס”ן שהיה הקצין הממונה מטעם פיקוד המרכז על עבודות הצמ”ה שפעל בשטחי הפעולה מטעם הפיקוד להכנת משטחי חניה והתארגנות למצעד יום העצמאות 1973.
במהלך פיקודו על הגדוד זכה הגדוד פעמים ברציפות בפרס המשק, בכל השטחים שנבחנו האפסנאות, הנשקייה, מחסני החלקים, במשרדים השונים וציוד הצמ”ה בעיקר, לא נמצא כל דופי ואפשר לאמר כי קפדנותו והתייחסותו של בוצ’ו לכל פרט ופרט היתה לעילא ולעילא והתוצאה הייתה ברורה, כל המרננים המלעיזים למיניהם שחיפשו להכפישו, לא ידעו למעשה את האמת לאמיתה ! חד וחלק בוצ’ו הוא זה שהקים את התשתית המבצעית ליחידת הצמ”ה המטכלית 654 ושהפכה להיות לגדוד הצמ”ה המטכלי 573, הוא ולא אחר! והוא הובילם מאחרי הקלעים כשהיה במקהנ”ר רמ”ד צמ”ה כשהוא יודע היטב מה מתרחש בהם ועד שהפך למג”ד השני של הגדוד הזה.
כמובן שהיו פעילויות נוספות שלא כולן הוזכרו פה.