מזיכרונותיו של רפי מרגי.
גוייסתי לאחר הכשרתי כמפעיל צמ”ה במגמת הצמ”ה בהדסה נעורים ביוני 67, עברתי טירונות פלסים ב601 והוצבתי ליחידת הצמ”ה המטכלית 654.
בשלב מסוים הורד חלק מהיחידה לג’ידי שם הוקם מאהל, וממנו יצאו החברה לפעילות לאורך התעלה להקמת הביצורים, סלילת דרכים, ובניית סוללות על מנת לחסום את שדה הראייה של הצלפים והתצפיתנים המצריים.
אני הפעלתי דחפור ד-8 ופעלתי בגזרה הצפונית של מעוזי התעלה מוצבי הטמפו והלשון, במוצב הלשון התרחשה לי תקרית קשה שבה קצין הורה לי לצאת ולהרים סוללה ולהגביהה, כשיצאתי והתחלתי להפעיל, החלו המצרים להפגיז ולצלוף במטרה לפגוע בי ובטרקטור, קפצתי מהטרקטור אחרי שהורדתי אותו מקו הראיה המצרי וזינקתי אל תוך המוצב דרך חרך ירי שבאחד מעמדותיו, כאשר פסקה ההפגזה, הורה לי הקצין לצאת שוב! ואז הבנתי, שמטרתו הייתה שאני אמשוך את האש המצרית אלי, אמרתי לו שאיני יוצא כי איני בשר תותחים ואין לי כוונה לאהרג, הקצין שלח אותי כמסרב פקודה מהמוצב ליחידה אחורית בכדי שיעמידו אותי למשפט, בדרך משם לרפידים הצטרפתי ליוסי וורצמן ברכב ושהיה המפקד החדש שלנו והוא אמר שעשיתי נכון! אך למשפט הוא העמיד אותי ואחר כך נשלחתי על ידו לשארם.
אציין רק שכשאני עזבתי את המוצב להישפט, נשלח לטרקטור מפעיל כנראה מילואים שמיד כשעלה על הטרקטור חטף טיל נ”ט ונהרג.
המשך שרותי היה בשארם ולקראת שחרורי הועלתי לסירקין, כאשר בפרק הזמן הזה הוצמדתי לאע”צ בשם עוזי שלימד אותי להפעיל עגורן צריח.
השתחררתי בנובמבר 1970
