מזיכרונותיו של רוטמן אורי.
באותה התקופה קבלתי הוראה שחייבים לסגור פרצה בסוללה ליד מוצב טמפו, המוצב הצפוני על תעלת סואץ, נשלחתי לשם לעבוד על ד-8 וצרפו אלי את גרינבאום אברהם מ 601 , ניסינו לסגור את הפרצה של 200 מטר והמצרים ירו שם אש נוראית, לא הצלחנו לעבוד כי האדמה הייתה בוצית והחליטו להביא לשם מכלי דלק ריקים ואני ואברהם כל אחד דוחף מיכל וייצרנו המשך לסוללה עם המכלים, העבודה הייתה רק בלילה והמצרים ירו כל הזמן אש נוראית לעברנו פחדתי מאד אבל עבדנו, אברהם היה על הכלי בעבודה והמצרים ירו טיל שפגע במיכל שהוא דחף, הוא נפצע ופונה לטיפול ואני המשכתי לעבוד, לאחר זמן מה אני רואה שאברהם שחזר לעבוד כולו חבוש ולא הסכים להתפנות עד שנסיים את העבודה.
ואן פראנק ישעיהו.
עבדנו בגזרת דרום האגם המר בין מוצב זהבה למוצב הכפר, ישעיהו (ששה) ואן פראנק יצא לחופשה לשבוע ואני נשארתי לעבוד לבד, כאשר חזר ישר הגיע עם הרכב שבא לאסוף אותנו למחנה הג’ידי ונשארה שעה אחת לסיום העבודה והוא לא ויתר, הוריד אותי מהכלי ודקות לפני סיום העבודה הוא נפגע מצלף מצרי, לאחר חצי שנה של אישפוז הוא נפטר !
