מזיכרונותיו של לוגסי ניסים
מחזור 72 – 73 נעורים, גיוס מחזור אוגוסט 72.
טירונות + קורס חבלה וגישור בגוש עציון + אדוריים (פלסים).
יציאה לקורס נהיגה בקסטינה יחד עם החברים צ’יקו + בן-גיגי + אפרים ועוד מספר מפעילים.
הגענו לגדוד 573 במרץ 73 לעבור שלב 7 מפעילי צמ”ה, המדריכים שהיו בגדוד שאני זוכר היו רמי דויטש, גליימר ז”ל, דנינו, בן-זקן וסינוואני ז”ל.
עברנו שלב 7 ונשארנו בגדוד, אני צ’יקו, גיגי ואפרים ויתכן גם דני לוי מרמת גן, פעילות שלי בגדוד 573 הייתה בתרגיל פריצת דרך ליריחו שנמשך כשבוע, מפעילים שהיו בתרגיל הם רמי, דנינו, גליימר והיה עוד רס”ל מהמפקדה שהיה הולך עם כומתה ונעלים אדומות של צנחנים, עוד פעילות הייתה הקמת אמפי’ תאטרון בלטרון לפני יום העצמאות עבור חיל השריון, הכנו במה ענקית מעפר ובמדרון מילאו שקי חול עבור החיילים, היינו מתקלחים בקיבוץ קרוב וקבלנו יין ממנזר השתקנים בלטרון, היינו שם דנינו, רמי ועוד מספר מפעילים.
עוד פעילות שזכורה לי, פיצוץ שדה מוקשי אדם ברמת הגולן יחד עם גליימר ומשם עברנו לטל אביטל לשיפור פריצת דרך אחורית.
פעילות נוספת היא תרגיל לקציני הנדסה וקציני צמ”ה באום דראג’ בבקעה היו שם גם דנינו ורמי וכשבוע או שבועיים לפני המלחמה חילקו את הגדוד לשני חלקים, חלק ראשון יצא לנופש בבית גולדמינץ או באולגה וחלק שני היה אמור לצאת לאחר כיפור ביום שישי ערב כיפור החזירו את כל הגדוד לסירקין כי הודיעו על כוננות גבוהה, בערב כיפור אספו את כל המפעילים ברחבת המגורים, הפקדנו את פנקסי החייל והודיעו לנו על חלוקת המפעילים, חלק לצפון וחלק לדרום, אני הייתי אמור לעלות לצפון אבל צביקה מאור ביקש להתחלף מכיוון שלא היה לו את כל הציוד והוא יכול היה לעבור עם ההסעה לבית לקחת את הציוד, המפעילים לצפון עלו כבר ביום שישי בלילה עם חלק מהכלים ומכיוון שלא היה זמן לא התקינו את הקבינות המשוריינות על הכלים.
ביום ב’ או ג’ הגיעו מפעילים (ביום רביעי הערת עורך) לעבור קורס מזורז בגדוד וביום רביעי או חמישי העמסנו את הקייס (דחפור זחלי להטסה הערת עורך) על משאית ונסענו לשדה דב אני ורמי דויט’ש, היינו מיועדים לטוס לרפידים עם הקייס בתוך מטוס הרקולס אך שם שינו את היעד ונחתנו בא – טור שם סופחנו לצנחנים ושם בעיקרון הכנו מחפורות חמחראות מכיוון שלא היו שירותים לחיילים, בחול המועד סוכות הגיע לא– טור טרנספורטר כתום עם שני קציני הנדסה שחיפשו אותי ואת רמי כי נחשבנו נעדרים, מכיוון שלא הודיעו לגדוד על שינוי הייעד ולכן אני ורמי היינו בא – טור עד להפסקת האש, למחרת העמסתי את הקייס על משאית לכיוון פאיד, רמי או שחזר לגדוד או שעבר לשארם אשייך , אני עם הקייס חצינו את התעלה לעבר פאיד ושם התחברתי עם גדוד צנחנים שהיו ישנים בהנגרים של המצרים, למחרת רתמו את הקייס עם מתלה מטען להליקופטר ואני בתוך ההליקופטר וטסנו לג’אבל עתקה לפסגה.
כל האוכל, המים, אספקה ותחמושת נעשתה בטיסות של מסוקים להר, לא הייתה דרך אחרת ! בג’אבל הכנתי מחפורות הגנה לצנחנים כי מההר הסמוך הפגיזו המצרים וזאת למרות הפסקת האש, הצנחנים היו קודחים עם קוברות בהר ומפוצצים ואני עם הקייס הייתי גורף את הסלעים ומכין את המחפורות, היה שם קור עז (חורף) היינו ישנים במחפורות, קבלנו חליפות סערה, נעלים עם פרווה שקבלנו מהאמריקאים, היה בג’אבל אוהל אמריקאי ענק מלא בציוד ואוכל! הייתי שם כחודשיים, יום אחד הודיעו לנו שאני חוזר לגדוד וכשהגעתי לגדוד הודיעו לי שאחי נעדר ולאחר מכן חלל ז”ל ואז עברתי לבסיס עורפי כבן למשפחה שכולה והגעתי לנשר לבסיס בינוי של הנדסה ושוב פעם נפגשתי עם המג”ד הקודם בוצ’ו ז”ל שהיה מפקד בסיס בינוי נשר.
